<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימן ט'</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
אכילת מרור בלילה זה אינו מצוה בפני עצמה מן התורה אלא תלויה היא באכילת הפסח כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ומדברי סופרי' לאכול המרור לבדו בליל זה ואעפ"י שאין בה קרבן פסח.
<h2>דף קטז.</h2>
החרוסת מצוה מדברי סופרים זכר לטיט. כתב הר"י מקור' ז"ל וצריך לסמוכי פי' להיות עב זכר לטיט שהוא עב וצריך לקהויי זכר לתפוח. והר"פ ז"ל כתב ובירושלמי יש דעבדי לה רכה זכר לדם ואומר הר' יחיאל דהא והא איתמר בשעת עשייה עב וכך הוא מביאו על השלחן ובשעת טבול מקלשין אותו ביין ועושין אותו רך. וכיצד עושין אותו לוקחין תמרים או גרוגרות וצמוקים וכיוצא בהן ודכין אותן ונותנין לתוכן חומץ ומתבלין אותו בתבלין ומביאין אותו על השלחן ויש נשמרים מלתת לתוכן גרוגרות והטעם כמו שכתבנו למעלה בהלכות חמץ ומצה. ונהגו לתת בתוכן תפוחים זכר לתחת התפוח עוררתיך ותמרים זכר לזאת קומתך דמתה לתמר ואגוזים זכר אל גנת אגוז ירדתי וי"א לפי שמלבנן החרוסת זכר לטיט ותבלין שעושין מסיד שהוא לבן. החרוסת זכר לטיט ותבלין זכר לתבן. כתב הר"פ ז"ל חרוסת של לילה ראשונה של פסח שחל להיות בשבת צריך ליתן המשקין מבעוד יום ובליל שבת יערבם.
<h2>דף קכ.</h2>
אכילת מרור בלילה זה אינו מצוה בפני עצמה מן התורה אלא תלויה היא באכילת הפסח כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ומדברי סופרי' לאכול המרור לבדו בליל זה ואע"פי שאין בה קרבן פסח.
